תכנוני מס מיוחדים

לאחרונה נקבע בחוק לשון הרע שעבר בקריאה ראשונה כי גובה הפיצוי יכול להגיע עד כדי 300,000 ₪ ללא הוכחת נזק. תכנוני מס נכונים יאפשרו לסווג את ההכנסה כפטורה!
קרוב לוודאי שסדר גודל כזה של פיצוי אפשרי יוביל למספר הולך וגובר של פסקי דין עם סכומים גבוהים שייפסקו לטובת תובעים. על רקע זה עולה השאלה, האם הפיצוי יכול להיחשב כהכנסה במישור האישי (הפרטי) פטורה ממס, או שיהיה צורך לחלוק את הפיצוי עם רשויות המס?
התשובה נעוצה בתכנון תביעה כך שתפנים גם תכנוני מס בהקשר המתבקש, כפי שאפרט במאמר זה!

תכנוני מס במישור האישי

באופן עקרוני, אין מניעה שפיצוי בגין לשון הרע יהיה במישור האישי, אלא שהסכומים הצפויים לא יהיו גבוהים במיוחד. ההנחה שלי נובעת מכך שגם אם לא יוכח כל נזק, השופט יצטרך לכמת כספית את גובה עוגמת הנפש (או כל נזק שהוא) וכידוע, אפילו משפטי אונס מסתיימים בפיצויים של כ-20,000 ₪ בלבד. במקרים בהם יוכח שהפיצוי הוא בגין פגיעה בשם הטוב בלבד, משמע שהוא אישי, ואם אכן ביהמ"ש יכיר בכך, סכום התביעה לא יחויב במס כלל וכלל.

תכנוני מס במישור העסקי 

לעומת זאת, פגיעה בשמו המסחרי הטוב של סוחר, או בשמו הטוב של פוליטיקאי עלולה לגרום לנזקים משמעותיים ברמת הכנסתם, אפילו מעבר ל- 300,000 ₪. כל זאת משום שהרקע לתביעה הוא לא במישור האישי, אלא, כאמור, העסקי. לדוגמא, סוחר יהלומים בעל מוניטין, המרוויח מאות אלפי דולרים בשנה, אשר צהובון ידוע יעליל כי צבר את כל הונו מהברחת יהלומים, יתכן מאד שאמינותו תיפגע ועקב כך גם היקף עסקאותיו.

תכנוני מס בהקשר לרווחי הון

השאלה שתישאל היא, האם הפיצוי שיקבל אותו סוחר, בגין לשון הרע תהיה חייבת במס, ויותר מכך, האם מדובר כאן בפגיעה בנכס הוני. זהו בדיוק המקום לתת את הדעת לתכנון תביעה שתפזול גם לכיוון תכנוני מס ההולמים את האינטרס של התובע. אם נניח שפגיעה במוניטין, כמוה כפגיעה בנכס, אזי, ניתן יהיה לחייב את התובע במס רווח הון עם קבלת הפיצויים. ומדרגת המס שתחול בהתאם תהיה על הכנסה הונית 25% בלבד.